סעיף 46א לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998, היתר אחזקה של אתר הנצחה.

(א)על אף האמור בסעיף 46(ב), שר הביטחון רשאי לתת לרשות מקומית או לתאגיד היתר לאחזקה של אתר הנצחה ממלכתי, אתר הנצחה חילי או אתר הנצחה מקומי (בפרק זה – היתר), ובלבד שלא יינתן היתר לתאגיד אלא אם כן מתקיימים לגביו, בין השאר, תנאים אלה:

(1)הוא התאגד בישראל והוא פועל שלא למטרות רווח;

(2)למטרות התאגיד קשר ישיר למערכות ישראל, לחללים, לחילות או לעוצבות המונצחים באתר שלגביו התבקש ההיתר ולאתר ההנצחה עצמו, ובין מטרותיו אחזקת האתר;

(3)התאגיד, נושא משרה בו או מנהל התאגיד לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין התאגיד ראוי לתחזק את אתר ההנצחה שלגביו מתבקש ההיתר, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור, שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי.

(ב)היתר יהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת; ההיתר יהיה מותנה בתנאים ובהם סדרי דיווח של בעל ההיתר על פעולותיו והוצאותיו.

(ג)שר הביטחון רשאי לבטל, להגביל או להתנות היתר בכל עת, לפי בקשת בעל ההיתר או אם מצא כי הופר תנאי מתנאי ההיתר או שאין ביכולתו של בעל ההיתר לתחזק את האתר, ובלבד שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו.