סעיף 17 לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע״ג–2013, טיפול במים וניטור במיתקן טיפול.

(א)ספק יפעיל מיתקן טיפול וינטר את המים במיתקן שאישרה רשות הבריאות ובהתאם להנחיות המנהל שיינתנו תוך התייחסות לסוגם של מיתקני ההפקה והטיפול, לתפוקתם ומורכבותם של המיתקנים.

(ב)מיתקן טיפול יתוכנן, יוקם ויופעל בהתאם לטכנולוגיה הזמינה הטובה ביותר (BAT) כפי שאישר המנהל, בהתחשב, בין השאר, בהשפעת המיתקן על הסביבה.

(ג)נוסף על האמור בתקנת משנה (א) ו־(ב) –

(1)מי גלם המופקים במיתקן מי תהום אשר נמצאה בהם חריגה כאמור בתקנה 11(א)(2) או החשוף לזיהום לדעת רשות הבריאות, יטופלו באופן המבטיח הרחקת 3 סדרי גודל של נגיפים לפחות;

(2)מי גלם המופקים במיתקן מים עיליים יטופלו בטכנולוגיה אשר תכלול לכל הפחות סינון, ובאופן המבטיח הרחקת גורמים כמפורט להלן:

(א)קריפטוספורידיום – 2 סדרי גודל (99% הרחקה);

(ב)ג׳יארדיה – 3 סדרי גודל (99.9% הרחקה);

(ג)נגיפים – 4 סדרי גודל (99.99% הרחקה).

(ד)על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשות הבריאות רשאית לדרוש הרחקה בסדרי גודל גבוהים יותר מן המפורט בתקנת משנה (ג), כאשר במי המקור התגלה או קיים חשש לריכוזים גבוהים של קריפטוספורידיום או ג׳יארדיה.

(ה)מיתקן טיפול באמצעות סינון יתוכנן לרמת עכירות שבין 0.1 ל־0.3 יחידת עכירות נפלומטרית (יע״ן) ביציאה מהמיתקן, לפי שיקול דעתו של המנהל.

(ו)עכירות המים תימדד באופן רציף ביציאה של כל יחידת סינון ולא תעלה על 0.3 יע״ן ב־95% מהזמן בממוצע יומי, ובכל מקרה, חריגה מ־0.3 יע״ן לא תימשך יותר מ־30 דקות רצופות.