סעיף 21 לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע״ג–2013, מיהול.

(א)ספק המבקש לבצע מיהול מי שתייה למניעת חריגה מהאיכות הנדרשת לפי תקנה 4(2) יגיש לרשות הבריאות בקשה בכתב לאישור המיהול; לבקשה כאמור יצרף הספק, בין השאר, אסמכתאות המעידות, להנחת דעתה של רשות הבריאות, על קיומם של כל התנאים להלן:

(1)הגורם החורג נפוץ באופן טבעי בסביבה, לרבות כלוריד, חנקה, גופרה, פלואוריד ממקור טבעי, סלניום ממקור טבעי, וחומרים רדיואקטיביים טבעיים;

(2)החריגה אינה בגורם שמקורו בזיהום מעשה ידי אדם;

(3)ריכוז הגורם החורג יציב או שיש בו שינוי איטי בלבד לאורך הזמן;

(4)קיים מערך ניטור רציף ובקרה המבטיחים כי לא תהיה כל חריגה של הגורם החורג במים אחרי המיהול;

(5)המים המיועדים למהול את המים החורגים, יעמדו בתנאי תקנה 4.

(ב)מיהול המים וניטורם ייעשו בהתאם לתכנית המאושרת ולהנחיות רשות הבריאות.