חוק1993הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 3ב לחוק החמרים המסוכנים, התשנ״ג–1993, החלטה בבקשה להיתר רעלים.
3ב. החלטה בבקשה להיתר רעלים
תיקון: תשפ״ד־2
(החל מיום 5.9.2027):
(א)הוגשה בקשה להיתר רעלים לפי סעיף 3א, ישקול הממונה אם לתת היתר רעלים, לתיתו בתנאים או לסרב לתיתו; בבואו לשקול אם לתת היתר רעלים, יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את ההשפעות הצפויות על בריאות הציבור או על הסביבה הנובעות מהעיסוק נושא ההיתר, את האפשרות להתרחשותו של אירוע חומרים מסוכנים והשלכותיו ואת יכולתו של מגיש הבקשה לנקוט את האמצעים הנדרשים למניעת אירוע חומרים מסוכנים, לפעול למזעור השלכותיו של אירוע כאמור ולהשיב את המצב לקדמותו לאחר התרחשות אירוע כאמור.
(ב)הממונה רשאי לתת היתר רעלים שיכלול כמה מקומות עיסוק, אם מצא כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, בין השאר בשל אופי העיסוק, רצף הפעילות או הסמיכות בין המקומות.
(ג)הממונה יודיע למבקש על החלטתו בבקשה להיתר רעלים בתוך שנה מיום הגשתה; הממונה רשאי להאריך את המועד האמור בשישה חודשים נוספים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; במניין התקופה האמורה לא יבוא בחשבון פרק הזמן לטענות המבקש לגבי הטיוטה לפי סעיף קטן (ד), ואם דרש הממונה מהמבקש מידע ופרטים נוספים כאמור בסעיף 3א(ג) – גם פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור.
(ד)שקל הממונה לתת היתר או לתיתו בתנאים, ימסור את טיוטת ההיתר למבקש, והמבקש יהיה רשאי לטעון את טענותיו לגבי הטיוטה בתוך 30 ימים מיום קבלתה, ובכלל זה לבקש מהממונה הסבר לעניין השיקולים בקביעת תנאי מסוים בהיתר שהמבקש טען לגביו; שקל הממונה לסרב לתת היתר רעלים, לא יחליט בבקשה אלא לאחר שנתן למגיש הבקשה הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ה)שקל הממונה לתת היתר רעלים ברמה א׳, לפעילויות המסומנות בכוכבית בתוספת השלישית, או לתיתו בתנאים, יכין טיוטת היתר, בהתחשב בתוצאות ההליך שקוים לפי סעיף קטן (ד), ויקיים הליך לפי סעיף 3ג, ורשאי הוא, לאחר קיום הליך כאמור, גם לסרב לתת היתר, לדחות את המועד למתן היתר או לשנות את תנאיו כפי שנקבעו בטיוטת ההיתר.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק החמרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.