חוק1965הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965, צו הריסה בלא הליך פלילי.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין / סימן ה׳: צווים שיפוטיים
239. צו הריסה בלא הליך פלילי
תיקון: תשע״ז־9, תשע״ח־4
(א)בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג) רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה:
(1)לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה;
(2)לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה;
(3)לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה;
(4)מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר־עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה;
(5)התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי סימן ו׳.
(ב)הוראות סעיף 226(ב) יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
(ג)צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.