סעיף 35 לחוק המים, תשי״ט–1959, המשך הספקת מים במקרים מיוחדים.

(א)היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת־חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי״ז–1957, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.

(ב)ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.

(ג)מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.

(ד)הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.

(ה)תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.