סעיף 46 לחוק הנפט, תשי״ב–1952, יבוא ופטור ממסי יבוא.

(א)בעל זכות נפט רשאי לייבא לישראל, בעצמו או באמצעות סוכן, ללא תשלום מכס ומס יבוא אחר, את כל המכונות, הציוד, המיתקנים, הדלק, הבתים, מערכת ההובלה וכיוצא באלה, הדרושים לו למטרות נפט (להלן – חמרים), למעט רכב מנועי פרטי, כמשמעותו בפקודת התעבורה, שאינו מסוג ג׳יפ או רכב שדה דומה לו ולמעט טובי תצרוכת.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יינתן פטור ממכס או ממס יבוא אחר לגבי חמרים, אלא אם קבע מנהל אגף המכס והבלו, לאחר התייעצות עם המנהל, שלא ניתן לרכוש אותם בישראל ברמה שאינה נמוכה מזו שנקבעה לכך על פי תקן המוסד האמריקני לנפט, ובאין תקן כזה – ברמה שאינה נמוכה מן המקובלות אצל בעלי נסיון בחיפוש נפט, או שלא ניתן לשכור בישראל את הציוד שמבקשים לייבאו בדמי שכירות שאינם גבוהים מדמי השכירות המקובלים בחוץ לארץ וההוצאות הכרוכות בהובלה.

(ג)התעורר ספק אם בעל זכות נפט זכאי לפטור לפי סעיף קטן (א) לגבי חמרים מסויימים שייבא, לא יהיה בכך בלבד כדי לעכב את מסירתם לצריכה בארץ או להסמיך רשות המכס לדרוש ערובה לקיום דיני המכס לגבי אותם חמרים.

(ד)תוך ששים יום מיום שיובאו חמרים שסעיף קטן (ג) חל עליהם, יקבע מנהל אגף המכס והבלו, לאחר התייעצות עם המנהל, אם המייבא אותם חייב במכס או במס יבוא אחר בשל יבוא, ויודיע לו על כך, ויחולו על החמרים דיני המכס כאילו יובאו ביום ההודעה.