חוק1952הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 57 לחוק הנפט, תשי״ב–1952, ערובה.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק שלישי: זכויות, סמכויות וסייגים / סימן ד׳: דיני זכות נפט אחרים
57. ערובה
תיקון: תשכ״ה, תשל״ז, תש״ן
(א)לא תינתן זכות נפט אלא אם נתן המבקש ערבון או ערבות, המתקבלים על הדעת והמניחים את דעתו של המנהל, כערובה לנזקים שייגרמו בפעולותיו עקב זכות הנפט ולהוצאות שהוא חייב לשלם לפי חוק זה.
(ב)המנהל רשאי בכל עת, לאחר הודעה למועצה, לדרוש מבעל זכות נפט לשנות או להגדיל, באופן המתקבל על הדעת, את הערובה שניתנה.
(ג)ערבון או ערבות שניתנו לפי סעיף זה יעמדו בתקפם גם לאחר שפקעה הזכות שבשלה ניתנו, כל עוד לא הודיע המנהל שאין צורך בהם, אך לא יותר משבע שנים לאחר שפקעה זכות הנפט שבקשר אליה ניתנו.
(ד)מי שנתן ערבון או ערבות למנהל לפי סעיף זה, יהא חייב, כל עוד הערבון או הערבות בתקפם, למסור למנהל כל ידיעות שידרוש בקשר לזכות הנפט שפקע תקפה ובקשר לפעולות שנקט לפי סעיף 60, וכן יהיו למנהל כל אותו זמן סמכויות לפי סעיף 50 לגבי השטח שבו ניתנה זכות הנפט שפקע תקפה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הנפט, תשי״ב–1952 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.