חוק1952הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 61 לחוק הנפט, תשי״ב–1952, זכות קניה למנהל.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק שלישי: זכויות, סמכויות וסייגים / סימן ד׳: דיני זכות נפט אחרים
61. זכות קניה למנהל
(א)המנהל זכאי לקנות –
(1)את מבני הקבע שהקים בעל זכות נפט על קרקע, ופקעה זכות החכירה שלו על אותו קרקע;
(2)את הציפוי ואת הקבועות של באר שנקדחה בידי בעל זכות, לרבות באר מים, ואין הוא משתמש בהם עוד, או שאין בדעתו להשתמש בהם עוד, לצרכי אותה באר;
(3)כל מיכל, צינור איסוף או צינור מוביל שהותקנו על ידי בעל זכות נפט, ואין הם דרושים לו לשימוש לצרכי אותה זכות נפט או זכות נפט אחרת שבידו.
(ב)המחיר שהמנהל ישלם, בעד מבנים ומיתקנים שקנה לפי סעיף קטן (א) יהיה שווים כשהם הרוסים או עקורים בניכוי הוצאות ההריסה או העקירה.
(ג)מבנים ומיתקנים שהמנהל זכאי לקנותם לפי סעיף קטן (א), אין להרסם, לעקרם, לפרקם או להרחיקם ממקומם, אם הודיע המנהל בכתב לבעל הזכות על רצונו לקנותם תוך חמישה עשר יום מהיום שקיבל הודעה בכתב שהם ניתנים לקניה.
(ד)מלבד האמור לעיל יהיה בעל זכות נפט זכאי להרחיק משטח זכותו כל מטלטלים השייכים לו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הנפט, תשי״ב–1952 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.