חוק2006הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006, הגדרות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ב׳: הגדרות
2. הגדרות
תיקון: תשע״א
בחוק זה –
”היתר“ – היתר הקמה, היתר הפעלה או היתר למתן שירות;
”היתר הפעלה“ – היתר להפעלה של מקור קרינה, שניתן לפי סעיף 3;
”היתר הקמה“ – היתר להקמה של מקור קרינה, שניתן לפי סעיף 3;
”היתר למתן שירות“ – היתר למתן שירות למדידת קרינה, שניתן לפי סעיף 3;
”ממונה“ – מי שהשר הסמיכו להיות ממונה לענין הוראות חוק זה, כולן או חלקן;
”מפקח“ – (נמחקה);
”מקור קרינה“ – מכשיר, מיתקן או מערכת טכנולוגית, שבמהלך הפעלתם נוצרת או עלולה להיווצר, קרינה בלתי מייננת, למעט קרינה לשימוש רפואי;
”קרינה בלתי מייננת“, ”קרינה“ – פליטת גלים אלקטרומגנטיים שרמת האנרגיה שלהם פחותה מ־5 אלקטרון וולט ושאינם יכולים לגרום ליינון (ionization);
”שירות למדידת קרינה“ – שירות למדידה של קרינה בלתי מייננת, לרבות הערכת רמות החשיפה של בני אדם והסביבה לקרינה הצפויה ממקור הקרינה;
”השר“ – השר לאיכות הסביבה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.