תקנות1979הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 17ד לתקנות הסמים המסוכנים, תש״ם–1979, מרשם למוצר קנבוס במסגרת ניסוי רפואי בבני אדם.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ד׳: מרשם לסמים מסוכנים והספקתם / סימן 3: מרשם למוצר קנבוס
17ד. מרשם למוצר קנבוס במסגרת ניסוי רפואי בבני אדם
תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד
(א)בתקנה זו –
”אישור לניסוי“ – אישור לניסוי רפואי בבן אדם בבית חולים, שניתן לפי תקנה 2 לתקנות ניסויים רפואיים בבני אדם;
”ניסוי רפואי בבני אדם“ – כהגדרתו בתקנות ניסויים רפואיים בבני אדם;
”תקנות ניסויים רפואיים בבני אדם“ – תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ״א–1980.
(ב)רופא שהוא הרופא האחראי או החוקר הראשי בניסוי רפואי בבני אדם, המחזיק ברישיון מהמנהל למחקר בקנבוס לפי הפקודה ובאישור לניסוי, רשאי לתת מרשם למוצר קנבוס למשתתפי הניסוי בלבד, במסגרת עבודתו בקופת חולים או בבית חולים ציבורי, בהתאם לתנאים המאושרים באישור לניסוי.
(ג)על מרשם למוצר קנבוס במסגרת ניסוי רפואי בבני אדם, לא יחולו תקנות 17א, 17ב ו־17ג(ב) ו־(ה).
(ד)מרשם למוצר קנבוס במסגרת ניסוי רפואי בבני אדם יישא, נוסף על הפרטים המפורטים בתקנה 17ג(ג), גם את מספר הניסוי.
(ה)רופא שהוא הרופא האחראי או החוקר הראשי בניסוי רפואי בבני אדם, רשאי לתת מרשם למוצר קנבוס למשתתפי הניסוי גם לאחר סיום הניסוי הרפואי, בהתאם לאישור לניסוי ולהתחייבות למוסד הרפואי שבו נערך הניסוי.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הסמים המסוכנים, תש״ם–1979 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.