תקנות1979הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 34 לתקנות הסמים המסוכנים, תש״ם–1979, היתר ייצוא.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ז׳: סחר־חוץ בסמים מסוכנים / סימן 3: ייצוא
34. היתר ייצוא
תיקון: תשנ״ד
(א)בקשה להיתר ייצוא תוגש למנהל באמצעות הרוקח המחוזי לפי טופס ז׳ שבתוספת הראשונה; לבקשה יצורף היתר ייבוא או תעודת ייבוא של המדינה שהסם המסוכן מיועד להישלח אליה, או אישור רשמי של הרשות המוסמכת בעניני סמים מסוכנים של אותה מדינה, כי אין לה התנגדות לייבוא של הסם המסוכן.
(ב)המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת היתר לייצוא סם מסוכן, בהתאם להיתר הייבוא, תעודת הייבוא או האישור האמורים בתקנת־משנה (א), עם או בלי סייגים או תנאים, או לסרב לתתו.
(ג)תוקף ההיתר הוא לשלושה חדשים והוא ניתן להארכה לעוד שלושה חדשים או פחות.
(ד)ההיתר ייערך בארבעה עתקים לפי טופס ח׳ שבתוספת הראשונה; שני עתקים יימסרו ליצואן, שישמור עותק אחד לבקורת ואת השני יצרף למשגור הסם המסוכן הנזכר בהיתר; מורכב המשגור מיחידות אריזה אחדות, תצויין כל יחידה במספר ובהפנייה ליחידה שאליה מצורף ההיתר; את העותק השלישי ישמור המנהל ואת הרביעי ישלח אל הרשות המוסמכת בארץ הייבוא עם בקשה להחזירו, כשעל גבו הערת אישור בהתאם לסעיף קטן 7 של סעיף 31 לאמנה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הסמים המסוכנים, תש״ם–1979 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.