סעיף 46 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ״ג–1963, הוצאות שלא יותרו.

(א)הוצאות שהוצאו בשל מכירה שסעיפים 29 או 31 חלים עליה, או במכירה לאיגוד מקרקעין שסעיף 30 חל עליה, לא יותרו כניכוי בחישוב השבח החל על מכירת הזכות במקרקעין על ידי מקבל המתנה או ממכירת הזכות על ידי האיגוד, חוץ מסכומים ששולמו בעת המכירה האמורה כאגרת העברת מקרקעין, ולפי חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי״ט–1959.

(ב)בחישוב השבח החל על מכירת זכות במקרקעין, לא יותרו בניכוי תשלומים שהוציא עוסק, במסגרת עסקו, שהוחלט שנתינתם מהווה הפרה לפי חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018, ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום כספי לפי סעיף 9 לאותו החוק; התקבל ערעור שהוגש לבית המשפט על החלטה להטיל עיצום כספי כאמור, יוחזר המס ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו; לעניין זה, ”עוסק“ – כהגדרתו בחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018.