סעיף 20 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי צבור), 1943, פיצויים על קרקע שנלקחה להרחבתן או לסלילתן של דרכים וכו׳.

(1)בסעיף זה –

(א)רימוזים על ערכה של קרקע כל־שהיא בלבד יפורשו כרימוזים על הסכום, שהיה מהווה את ערכה של הקרקע (שנתברר בהתאם לקביעותיה של הפקודה הזאת), אם לא חוברו אליה שום בניינים, עצים או דברים אחרים;

(ב)המונח ”מגרש“ מובנו כלל הקרקע שבבעלות אחת המהווה שטח אחד.

(2)מקום שנרכשה קרקע כל־שהיא לפי הפקודה הזאת כדי להרחיב דרך קיימת כל־שהיא או חלק ממנה או כדי להגדיל מגרש־משחקים או מגרש־נופש כל־שהם, או כדי לסלול דרך חדשה כל־שהיא או חלק ממנה או להתקין מגרש־משחקים או מגרש־נופש חדשים כל־שהם, יהיו הפיצויים המשתלמים לפי הפקודה הזאת כפופים לשינויים הבאים, היינו –

(א)מקום ששטח הקרקע שנלקח, והוא נכלל במגרש, אינו עולה על רבע כלל־שטחו של המגרש, ואין שום בניינים, עצים או דברים אחרים מחוברים אל הקרקע שנלקחה, לא ישתלמו פיצויים, ואם מצויים בניינים, עצים או דברים אחרים כאלה כל־שהם המחוברים כן, יופחתו הפיצויים בסכום העולה כדי ערכה של הקרקע בלבד הנכללת בחלק המגרש שנלקח;

(ב)מקום ששטח קרקע שנלקח, והוא נכלל במגרש, עולה על רבע כלל־שטחו של המגרש, יופחתו הפיצויים בסכום שמתכונתו לערך הקרקע בלבד, הנכללת בחלק המגרש שנלקח, היא כמתכונת רבע כלל־שטחו של המגרש לכלל־שטח הקרקע, הנכלל בחלק המגרש שנלקח;

(ג)למרות קביעותיהן של הפסקות (א) ו־(ב) שלעיל, מותר לשר האוצר להעניק – לפי ראות עיניו, אם נקבע כדי הנחת דעתו, שהצמצומים שהוטלו בכל אחת מן הפסקות ההן, יגרמו סבל – אותם פיצויים או פיצויים נוספים, שיראה אותם נכונים בהתחשב בכל מסיבות המקרה.