חוק1967הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 69ב1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967, תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ז׳: חקירת יכולת ותשלום בשיעורים / סימן א׳: חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים
69ב1. תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות
תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ד
(א)בסעיף זה –
”חוב עבר במזונות“ – חוב מזונות שהוא אחד מאלה:
(1)חוב בשל אי־תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין;
(2)תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי־פירעון במועד;
”צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות“ – צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(י);
”תשלום מזונות שוטף“ – תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה.
(ב)רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות פרק זה;
(2)רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;
(3)אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.
(ג)נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשלום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי־תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.
(ד)קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות –
(1)לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו;
(2)חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי־תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.
(ה)נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.
(ו)לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(י) (בסעיף זה – בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה:
(1)הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות סעיף 7א(א)(1) ו־(א1);
(2)נימוקי החייב לאי־תשלום חוב העבר במזונות;
(3)הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו;
(4)כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)(2).
(ז)רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה – הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה – בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
(ח)הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ט)צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים.
(י)רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה;
(2)אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת;
(3)החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1).
(יא) (1)נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף.
(2)לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא לבטל את הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(יב)הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות, ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות סעיף 69.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.