חוק1995הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשנ״ח
בחוק זה –
”אגרה“ – תשלום לפי חוק זה עבור נסיעת רכב בכביש אגרה;
”דמי גביה“ – תשלום לפי חוק זה המיתוסף לאגרה בשל נסיעת רכב בכביש האגרה כאשר גביית האגרה נעשית שלא באמצעות תג חיוב;
”דרך“ – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מחלף, גשר, מנהרה, אי תנועה, תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת להן, ולרבות מיתקנים שבתוואי הדרך: קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש, אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף ולהורדת נוסעים, תחנת המתנה לרכב, ספסלי ישיבה, מיתקן לגביית אגרה, מבנה מנהלה, מיתקן למניעת מפגעים סביבתיים, מיתקן לאיסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור וכן כל מתקן אחר הדרוש לתפעול תקין של הדרך;
”הרשות הממונה“ – חברת כביש חוצה ישראל בע״מ או מי שהממשלה תמנה בהתאם לחוזה הזיכיון;
”חוב חלוט“ – חיוב שלא הוגש לגביו ערר כאמור בסעיף 12ב, או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביו פסק דין חלוט;
”חיוב“ – חיוב בתשלום אגרה, דמי גביה, פיצוי או החזר הוצאות, לפי הוראות חוק זה;
”כביש“ – חלק הדרך המיועד לנסיעת רכב;
”כביש אגרה“ – כביש שלגביו נחתם חוזה זכיון לפי חוק זה, שיתיר לבעל הזכיון לגבות אגרה ממי שמבקש לנסוע ברכב בכביש;
”כביש ארצי לישראל“ – כביש מס׳ 6 כפי שהוא מסומן בתכנית מיתאר ארצית מס׳ 31א וכפי שתהיה בתוקף מעת לעת, לרבות המחלפים וקטעי הדרכים המסומנים בתכנית האמורה כחלק מתוואי הכביש;
”חוזה זכיון“ – חוזה בין הממשלה בשם המדינה לבין בעל זכיון לפי סעיף 4;
”רכב“ – כמשמעותו בפקודת התעבורה;
”תג חיוב“ – תג או התקן אחר שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה, המיועדים לשמש אמצעי לתשלום האגרה;
”השר“ – שר התשתיות הלאומיות.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.