חוק1950הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 10 לחוק נכסי נפקדים, תש״י–1950, סילוק יד.
10. סילוק יד
(א)נכס מוקנה מסוג המקרקעים שהחזיק בו אדם שלדעת האפוטרופוס אין לו זכות לכך, רשאי האפוטרופוס לאשר זאת בתעודה חתומה בידו, המתארת את הנכס. תעודה זו דינה כדין פסק־דין לטובת האפוטרופוס לסילוק יד המחזיק מהנכס המוקנה.
(ב) (1)הוגשה התעודה למשרד ההוצאה לפועל, ימסור המשרד העתק ממנה לכל המחזיק בנכס המתואר בתעודה, כדרך שמוסרים העתק מפסק־דין לנשפט לחובתו, וינהג כבהוצאה לפועל של פסק־דין לסילוק יד. סילוק היד ייחשב כענין דחוף כמשמעותו בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914, אלא שהזמן בו יידרש המחזיק בנכס לסלק ידו ממנו יהיה שבעה ימים.
(2)טען מחזיק בנכס כאמור כי יש לו זכות להחזיק בו והוכיח ליושב ראש משרד ההוצאה לפועל כי יש רגלים לדבר טענתו, רשאי היושב ראש לעכב את ההוצאה לפועל לזמן שנראה לו, כדי לאפשר לאותו מחזיק לפנות לבית משפט מוסמך ולהוכיח את זכותו.
(ג)פנה מחזיק לבית משפט מוסמך והוכיח את זכותו להחזיק בנכס, יבטל בית המשפט את התעודה ואת מעשי ההוצאה לפועל שנעשו על פיה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.