סעיף 15ב לתקנות התעבורה, תשכ״א–1961, תנאים למתן תעודה או לחידושה.

מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו – הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן – המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם –

(1)יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי של הרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין – אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס;

(2)לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי;

(3)הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה;

(4)המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה;

(5)רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה;

(6)המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה;

(7)המבקש הורשע או ניתנו לגביו החלטות סופיות בשלוש עבירות תעבורה או הפרות תעבורה, לפי העניין, או יותר או בעבירה לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957, למעט עבירות חניה והפרות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה.