דילוג לתוכן הראשי

תקנות1961

סעיף 169ח לתקנות התעבורה, תשכ״א–1961, אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה.

הסעיף הזה נמצא תחת חלק ב׳: הדרך והתנועה בה / פרק שישי: בדיקת שכרות

169ח. אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה

תיקון: תשמ״ב־3

בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:

(1)איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;

(2)דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;

(3)כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;

(4)הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;

(5)תוצאת בדיקת דם חופשי מאלכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;

(6)מקדם השונות (coefficient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;

(7)המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨תקנות התעבורה, תשכ״א–1961⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר