תקנות1961הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 169ח לתקנות התעבורה, תשכ״א–1961, אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ב׳: הדרך והתנועה בה / פרק שישי: בדיקת שכרות
169ח. אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה
תיקון: תשמ״ב־3
בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:
(1)איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;
(2)דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;
(3)כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;
(4)הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;
(5)תוצאת בדיקת דם חופשי מאלכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;
(6)מקדם השונות (coefficient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;
(7)המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות התעבורה, תשכ״א–1961 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.