סעיף 339 לתקנות התעבורה, תשכ״א–1961, פנס חניית לילה.

(א)ברכב מנועי – למעט אופנוע בלי רכב צדי ולמעט רכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד – יותקנו שני פנסי חניית לילה (להלן – פנסי חניה) שאורם יהיה לבן או צהוב ואשר בזמן תאורה ובמזג אוויר נאה ייראו במרחק 150 מטר לפני הרכב.

(ב)פנסי חניה יותקנו בחזית הרכב, פנס חניה בכל צד, בגובה שווה מפני הקרקע ובלבד –

(1)שהמרחק בין כל פנס לבין משטח מקביל לציר המרכזי העובר דרך הנקודה הצדדית הקיצונית של הרכב בצד בו מותקן הפנס, לא יעלה על 40 ס״מ;

(2)שהמרחק מעל פני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס״מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 150 ס״מ.

(ג)פנסי חניה מותר להתקין בתוך פנסי חזית ובלבד –

(1)שהפעלתם תהיה נפרדת מהפעלת האור הגבוה והאור הנמוך;

(2)שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו.

(ד)באופנוע בלי רכב צדי וברכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד מותר להתקין פנס חניה שנתמלאו בו הוראות תקנה זו.

(ה)מערכת ההפעלה של פנסי החניה תהיה כזו שפנסי החניה והפנס האחורי יודלקו בעת ובעונה אחת.

(ו)באוטובוס ששנת ייצורו 1980 או לאחריה ושארכו הכולל ששה מטרים או יותר יותקנו ששה פנסי חניה בצבע צהוב – שניים בצדי הרכב, שניים מלפנים ושניים מאחורי הרכב ובלבד –

(1)שהמרחק בין כל פנס חניה בצד הרכב לדופן הרכב שלידו לא יעלה על 40 ס״מ;

(2)שהמרחק מפני הקרקע למרכז הפנס יהיה לא פחות מ־40 ס״מ, ולא יעלה על 150 ס״מ;

(3)שפנסי החניה הצדיים יופעלו בעת ובעונה אחת יחד עם אורות החניה והאורות הגבוהים.