סעיף 9 לתקנות התעבורה, תשכ״א–1961, חובת החזקת תעודות.

(א)לא ינהג אדם ברכב אלא אם כן נמצאים אתו כל אלה:

(1)אחד לפחות מאמצעי הזיהוי המפורטים להלן:

(א)תעודת זהות שניתנה לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;

(ב)דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי״ב–1952;

(ג)רישיון נהיגה תקף שניתן לפי הפקודה, הכולל את תמונת בעל הרישיון;

(ד)לגבי מי שמתקיימים בו התנאים הקבועים בתקנה 567 או 567א – רישיון נהיגה זר כהגדרתו בתקנה 562;

(2)תעודת ביטוח כמשמעותה בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970;

(3)כל תעודה שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג;

(4)רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג;

(5)(פקעה).

(ב)הנוהג ברכב או אדם שיש לו שליטה על הרכב ונמצא בקרבתו יציג כל רשיון או תעודה אחרת, כאמור בתקנת משנה (א), לכל אדם שהורשה לכך על ידי הרשות או לכל שוטר או לבוחן הנושא עמו תעודת בוחן, לפי דרישתם. לא היה בידי נוהג הרכב להציג אותה שעה אחת התעודות האמורות, יציג אותה בעצמו, תוך חמישה ימים, במקום שנקבע על ידם.

(ג)אדם יחזיק את התעודות כאמור בתקנה זו בכל עת במצב נקי וניתן לקריאה.