תקנות1976הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 12א לתקנות מס ערך מוסף, תשל״ו–1976, סייג לשיעור אפס בשל שירותים.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ד׳ – שיעור אפס ופטור
12א. סייג לשיעור אפס בשל שירותים
תיקון: תשל״ט־2, תש״ם־2, תשמ״ד־7, תשמ״ו, תשנ״ב־4, תשנ״ה־2, תשנ״ז־3, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א־2, בג״ץ 5623/00, תשע״ז
(א)לענין סעיף 30(א)(5) לחוק לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לגבי נכס המצוי בישראל אלא אם הוכיח נותן השירות, להנחת דעתו של המנהל, כי תמורת השירות מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס.
(ב)תקנת משנה (א) לא תחול אם הוכח להנחת דעתו של המנהל אחת מאלה:
(1)כי הנכס שלגביו ניתן השירות הוא כלי שיט, כלי טיס או כלי קיבול במשמע אמנת מכס בדבר כלי קיבול ופרוטוקול החתימה (כתבי אמנה 677, כרך 17, עמ׳ 407);
(2)כי מטרת השירות היא ייצואם של הטובין מישראל, והשירות ניתן בפועל בידי האדם שרכש את הטובין בשביל תושב חוץ – והכל אם הטובין אכן יוצאו;
(3)כי הנכס שלגביו ניתן השירות הוא דלק אשר יובא לישראל לשם אחסנתו או הולכתו בצנרת, לרבות פריקתו, טעינתו והוספת תוספים, ובלבד שהנכס יוצא בפועל; לעניין זה, ”דלק“ – נפט גולמי ותזקיקיו, למעט גז פחמימני מעובה (גפ״מ) כהגדרתו בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס״ד–2004.
(ג)לענין סעיף 30(א)(5) לחוק לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן שירות לתושב חוץ אחר בעת שהותו בישראל והשירות איננו מסוג השירותים המפורטים בסעיף 30(א)(8) לחוק ובתקנה 12(ב); הוראה זו לא תחול על השטת תייר בכלי שיט ממקום בישראל למקום אחר בישראל, על הספקת ארוחות לתייר בידי המשיט אגב השטה כאמור בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין.
(ד)(בוטלה).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות מס ערך מוסף, תשל״ו–1976 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.