סעיף 5 לחוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975, מס ערך מוסף על דברי אמנות ונכסים משומשים.

(א)שר האוצר רשאי לקבוע סוגים של דברי אמנות ושל נכסים משומשים, למעט דירת מגורים, שהמס עליהם, כשהם נמכרים בידי מי שעסקו מכירת נכסים כאלה, יהיה לא ממחירם המלא אלא מההפרש שבין מחירם בעת המכירה לבין מחירם בעת הרכישה. קבע שר האוצר כאמור לא ינוכה מס התשומות שהוטל על מכירתם לעוסק או על יבואם בידיו.

פורסמו תקנות מס ערך מוסף (מכירת רהיטים משומשים), תשל״ט–1979.

פורסמו תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב), התשנ״ד–1994.

(ב)במכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין שרכש אותה ממי שאינו מלכ״ר, מוסד כספי או עוסק, המס עליה יהיה לא ממחירה המלא אלא מההפרש שבין מחירה בעת המכירה כאמור לבין מחירה בעת הרכישה; לענין זה, עוסק – למעט עוסק שעל פי דין לא היה רשאי לנכות את מס התשומות בשל רכישת דירת המגורים.