סעיף 6מט לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982, תנאי הרשיון.

(א)השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים בסעיף 6מח ובענינים אלה:

(1)תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;

(2)מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;

(3)מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם ספקים מורשים, עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;

(4)הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו בחוק האמור, בהתאם לרשיונו כאמור;

(5)חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;

(6)חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;

(7)המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;

(8)ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.

(ב)בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של החוק המתקן, יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון זעיר“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה.