סעיף 357 לפקודת החֲבָרות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, הגבלת זכות נושה להוצאה לפועל.

(א)נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל נגד טובין או מקרקעין של חברה, לרבות עיקול חוב המגיע לה, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת המפרק אלא אם כן השלים אותה לפני תחילת הפירוק.

(ב)לענין סעיף זה –

(1)השלמתה של הוצאה לפועל היא, נגד טובין – בתפיסתם ומכירתם, נגד מקרקעין – בתפיסתם, ובעיקול חוב – בקבלת החוב;

(2)תחילת הפירוק, לגבי אדם שידע על כינוס אסיפה לשם החלטה לפי פקודה זו על פירוק החברה מרצון, היא בתאריך שבו נודע לו הדבר.

(ג)מי שקנה בתום לב במכירה מטעם המוציא לפועל טובין של החברה רכש בהם, כלפי המפרק, קנין גמור.

(ד)לענין סעיף זה והסעיף הבא, ”טובין“ – כל נכס חוץ ממקרקעין.