סעיף 6 לחוק הפסיכולוגים, תשל״ז–1977, סייגים לפרסומת.

(א)פסיכולוג לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות או שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שהיא בניגוד לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ג).

(ב)שר הבריאות, בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות, ודרכים של פרסומת –

(1)שיש בהם כדי להטעות;

(2)שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע.

(ג)שר הבריאות, בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע איסורים על סוגים, צורות ודרכים של פרסומת שיש בהם משום פגיעה בציבור.

(ד)לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק בפסיכולוגיה או לעיסוקו של פסיכולוג, אשר אילו נעשתה בידי פסיכולוג היתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ה)פסיכולוג, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו, חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ד); המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

(ו)הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ד), לענין פסיכולוג מסוים, חזקה היא כי אותו פסיכולוג הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ה), אלא אם כן הוכיח הפסיכולוג כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

(ז)הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

פורסמו תקנות הפסיכולוגים (פרסומת), תשל״ט–1979.