סעיף 42 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991, סודיות.

(א)מי שהגיעה אליו ידיעה לגבי אדם תוך כדי ביצוע חוק זה או בקשר לביצועו, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא באחת מנסיבות אלה:

(1)האדם שעליו המידע הסכים במודע ובכתב לגילויו, וכל עוד לא ביטל בכתב את הסכמתו האמורה;

(2)גילוי המידע דרוש, לדעתו של הרופא המטפל, לשם טיפול באותו אדם או לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו;

(3)קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע;

(4)הוא הורשה לכך בידי בית משפט;

(5)הוא נדרש לגלות את הידיעה, במסגרת ניהול חקירה, למי שמוסמך. לנהל חקירה על ביצוע עבירות, או לגלות את הידיעה, לצורך מניעת עבירות, לקצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה או למי ששר המשפטים הסמיכו לקבל מידע לפי סעיף זה; גילוי ידיעה כאמור בפסקה זו טעון הסכמתו של ראש שירותי בריאות הנפש או מי שהוא הסמיך לכך, או הסכמתו של מנהל או פסיכיאטר מחוזי, הכל לפי הענין.

(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית משפט, אם סבר שהדבר נדרש לשם הגנה על שלום הציבור או על שלומו של נאשם או עצור או אם מצא הצדקה לכך בנסיבות העניין, להתיר פרסום פרטים מזהים של נאשם או עצור שברח ממסגרת אשפוז שבה הוא נמצא על פי צו אשפוז או צו אשפוז לצורך בדיקה והסתכלות שניתן לפי סעיפים 15 או 16, לרבות בריחה במהלך תקופת חופשה שניתנה לו לפי סעיפים 28 או 28ג; היה הנאשם או העצור מיוצג על ידי סניגור, תימסר הודעה על בקשה שהוגשה לבית המשפט בעניין כאמור לסניגורו, ככל הניתן בנסיבות העניין.

(ב)אין סעיף זה בא לאסור על רופא למסור מידע על מצבו של חולה לחולה, לאפוטרופסו או לקרובו, לפי שיקול דעת הרופא.