סעיף 13א לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי״א–1951, איסור עיסוק נוסף.

(א)חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה; לענין זה –

”יעסוק“ – בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחר, לרבות עובד או שלוח;

”עיסוק נוסף“ –

(1)עיסוק נוסף על העיסוק כחבר הכנסת, לרבות עיסוק חד־פעמי, ייצוג של אדם אחר, מתן ייעוץ או קיום פעילות שדלנית למענו;

(2)כהונה כראש רשות מקומית או כיושב ראש של רשות, תאגיד או מוסד ממלכתיים;

”תמורה“ – תמורה כספית או תמורה חומרית אחרת;

”תמורה חומרית“ – לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לרשות חבר הכנסת לצרכיו הפרטיים, ולרבות העמדת רכב לרשות חבר הכנסת הן לצרכיו הפרטיים והן לצורך העיסוק בהתנדבות וללא תמורה.

(ב)חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עיסוק המותר לפי סעיף קטן (ג), אף שלא בתמורה, אם יש בעיסוק אחד מאלה:

(1)פגיעה בכבוד הכנסת, במעמדו בחבר הכנסת או בחובותיו כחבר הכנסת;

(2)חשש של ניצול לרעה או השגת כל יתרון או העדפה אישיים בשל היותו חבר הכנסת;

(3)אפשרות של ניגוד ענינים בין העיסוק הנוסף לבין תפקידו בחבר הכנסת;

(4)ייצוג משפטי של בעל דין בהליך משפטי שבו אחד מבעלי הדין הוא המדינה.

(ג)לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –

(1)החזקה בלבד של מניות בתאגיד;

(2)קבלת הכנסות מנכס של חבר הכנסת או של משפחתו;

(3)חברות בקיבוץ; לענין זה, ”קיבוץ“ – לרבות מושב שיתופי וכל אגודה שיתופית להתיישבות שהכנסותיה אינן מחולקות בעיקרן לחבריה;

(4)קבלת הכנסה מיצירה ספרותית, דרמטית, מוסיקלית או אמנותית.

(ד)לא יראו כעיסוק נוסף פעילות במסגרת הסיעה או המפלגה, ובלבד שחבר הכנסת אינו מקבל שכר עבור פעילות זו; ואולם, רשאי חבר הכנסת לקבל מהסיעה או מהמפלגה לצורך פעילותו זו משרד, שירותי משרד, רכב ונהג.

(ה)סעיף זה לא יחול בתקופה של ששת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת, ובלבד שערב אותה תקופה לא כיהן כחבר הכנסת.