סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, הפסקת שירות.

(א)לא מילא משרת בשירות לאומי–אזרחי אחר ההוראות לפי חוק זה או אחר הוראות הגוף המפעיל הנוגעות לשירותו, רשאי המנהל, לאחר שקיבל את חוות דעתו של הגוף המפעיל, להפסיק את שירותו של המשרת בשירות לאומי–אזרחי או שלא להעניק לו אישור על השלמת שירותו כאמור בסעיף 12, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)המשרת בשירות לאומי–אזרחי זומן לשימוע לבחינת הפסקת שירותו או אי־מתן אישור על השלמת השירות כאמור;

(2)הנימוקים להפסקת השירות או לאי־מתן האישור הועברו למשרת בשירות לאומי–אזרחי שבעה ימים לפחות לפני מועד השימוע שנקבע כאמור בפסקה (1).

(ב)המנהל יודיע לפוקד בתוך שבעה ימים מיום שהתקיים אחד מאלה:

(1)הוא נוכח כי אין באפשרות הרשות למצוא גוף מפעיל שאצלו יבצע מיועד לשירות ביטחון שירות לאומי–אזרחי;

(2)שירותו של משרת בשירות לאומי–אזרחי הופסק כאמור בסעיף קטן (א);

(3)שירותו של משרת בשירות לאומי–אזרחי הופסק לפני תום תקופת שירותו והמנהל נוכח כי אין באפשרות הרשות למצוא גוף מפעיל אחר שהמיועד לשירות ביטחון יבצע אצלו שירות לאומי–אזרחי.

(ג)על מיועד לשירות ביטחון או משרת בשירות לאומי–אזרחי, לפי העניין, שהתקיימה לגביו אחת הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ב) יחולו, לפי העניין, הוראות סעיף 26ח(ב) או 26י(ב) לחוק שירות ביטחון.