סעיף 10יב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971, שחרור קטין ממעצר באין הכרעת דין או גזר דין.

סעיף 61 לחוק המעצרים ייקרא, לעניין קטין, כך:

(1)בסעיף קטן (א), במקום ”תשעה חודשים“ יקראו ”שישה חודשים“;

(2)סעיף קטן (ג) ייקרא כך: ”בלי לגרוע מהוראות סעיף 62, ניתנה הכרעת דין שלפיה נקבע כי נאשם ביצע את העבירה לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי שישה חודשים בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהכריע את דינו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש, לתקופה של 45 ימים, ומטעמים מיוחדים, לתקופה נוספת של 30 ימים, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 75 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור לראשונה, ישוחרר הנאשם מן המעצר.“