סעיף 5 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971, קטין שהובא לבית־משפט שאינו לנוער.

(א)מצא בית משפט שאינו לנוער, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, כי הנאשם הוא קטין, יעביר את הענין לבית משפט לנוער והלה ידון בו כאילו הובא מלכתחילה לפניו ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.

(ב)ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא להעביר את הענין לבית משפט לנוער כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להמשיך ולדון בו, אך מכאן ואילך ינהג כאילו היה בית משפט לנוער ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק זה.

(ג)מצא בית משפט שאינו לנוער, לאחר הכרעת הדין, כי הנאשם הוא קטין, ימשיך לדון בענין כאילו היה בית משפט לנוער ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק זה; החליט בית המשפט כי יש לפעול כאמור בסעיף 24(2) או (3), יחליף את ההרשעה בקביעה שהקטין ביצע את העבירה.