סעיף 4 לחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004, מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

(א)בית המשפט המקיים דיון לפי סעיף 3, רשאי למנות מומחה מטעמו אשר יחווה את דעתו בכתב על מצבו של נפגע העבירה; חוות הדעת תכלול הערכה של הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה כתוצאה ממגורים, עבודה או לימודים של עבריין המין בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו (בחוק זה – חוות דעת); בהחלטתו אם למנות מומחה, יביא בית המשפט בחשבון את עמדת עבריין המין.

(ב)מינה בית המשפט מומחה יחולו הוראות אלה:

(1)בעל דין לא יהיה רשאי להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו; התיר בית המשפט להביא עדות נוספת כאמור, יחולו עליה הוראות פסקה (4), בשינויים המחויבים;

(2)נפגע עבירה שלגביו הוכנה חוות דעת לפי סעיף זה לא ייקרא להעיד בקשר אליה;

(3)בית המשפט יקבע את שכרו ואת הוצאותיו של המומחה והם ישולמו על ידי אוצר המדינה, ואולם אם שוכנע בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין, רשאי הוא לקבוע כי הם ישולמו על ידי בעלי הדין או חלקם, ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם;

(4)חוות הדעת תימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בה; בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת נפגע העבירה, שלא למסור לעבריין המין את חוות הדעת או חלק ממנה; החליט בית המשפט כאמור – יחולו הוראות אלה:

(א)בית המשפט יעביר לעבריין המין תמצית מהמידע העובדתי הכלול בחוות הדעת, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בטובת נפגע העבירה;

(ב)בית המשפט ימסור לסניגור של עבריין המין את חוות הדעת, ואם אינו מיוצג – ימנה לו סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה; הסניגור לא יעביר חוות דעת שנמסרה לו לעבריין המין.

(ג)על מינוי מומחה וחוות דעתו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, אלא אם כן נקבע אחרת בסעיף זה או בתקנות שהותקנו לפי חוק זה.

(ד)מי שהגיע אליו מידע מחוות דעת או מעדות נוספת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוכן ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב)(4), או באישור בית המשפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה.