סעיף 13א לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, שחרור על־תנאי ממאסר בפיקוח אלקטרוני.

(א)בלי לגרוע מהוראות סעיף 13, הוועדה רשאית, מנימוקים שיירשמו, להתנות את שחרורו על־תנאי של האסיר בקיומו של פיקוח אלקטרוני, כהגדרתו בסעיף 22א לחוק המעצרים, על עמידתו בתנאי המגביל את יציאתו ממקום מסוים או את כניסתו למקום מסוים, בהתאם לתכנית הפיקוח שנקבעה לו (בסעיף זה – שחרור על־תנאי בפיקוח אלקטרוני), בכל תקופת התנאי או בחלק ממנה, אם סברה כי תנאי זה מתאים ונדרש בנסיבות העניין.

(ב) (1)לא תחליט ועדת השחרורים על שחרור על־תנאי בפיקוח אלקטרוני, אלא בהסכמת האסיר, ולאחר שקיבלה חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, ולפיה האסיר נמצא מתאים לשחרור על־תנאי בפיקוח אלקטרוני, ומוצעת בה תכנית לשיקומו של האסיר כאמור בסעיף 9(8)(א).

(2)חוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר כאמור בפסקה (1) תכלול גם התייחסות לכל אלה:

(א)התאמת האסיר לשחרור על־תנאי בפיקוח אלקטרוני;

(ב)מקום הפיקוח המוצע;

(ג)בני משפחה או דיירים נוספים המתגוררים במקום הפיקוח המוצע.

(ג)על שחרור על־תנאי בפיקוח אלקטרוני, יחולו הוראות סעיפים 22א, 22ב(ג), 22ד(1), 22ו ו־22י לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)בסעיף 22ד(1), במקום פסקאות משנה (ג) ו־(ד) יקראו:

"(ג)פירוט תכנית הפיקוח לעניין פרקי הזמן שבהם נדרש המפוקח לשהות במקום הפיקוח, וכן קביעת הגבלות לעניין המקומות שהוא רשאי לשהות בהם בזמנים שבהם הוא אינו חייב להיות במקום הפיקוח, ככל שמצאה ועדת השחרורים כי יש מקום לקבוע הגבלות כאמור.

(ד)תנאים ומגבלות נוספים שיחולו על המפוקח בתקופת הפיקוח, לפי הוראות סעיף 13.";

(2)בסעיף 22ו(ג)(2), במקום ”ולבית המשפט“ יקראו ”ולוועדה“.