סעיף 7 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009, נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי.

(א)שוטר מוסמך, לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם הנמצא לפניו, לרבות גופה, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, ולהעבירם לרשות לשם קבלת תוצאת זיהוי לפי הוראות סעיף 16, בהתקיים אחד מאלה:

(1)האדם אינו נושא מסמך זיהוי ונדרש לברר את זהותו או לאמת את זהותו;

(2)ההשוואה שנעשתה לפי הוראות סעיף 6 העלתה אי־התאמה בין אמצעי הזיהוי הביומטריים שניטלו מאותו אדם לפי הסעיף האמור או נתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהם, לבין האמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם.

(ב)אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי סעיף זה או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם באופן אוטומטי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים שניטלו או הופקו בידי שוטר לפי סעיף 6 ונדרשת השוואתם לאמצעים ולנתונים הביומטריים שבמאגר הביומטרי כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך העברתם לרשות לפי הוראות סעיף קטן (א); אמצעים או נתונים כאמור יימחקו אוטומטית מיד לאחר ביצוע ההשוואה וקבלת תוצאת הזיהוי.

(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף או לגרוע מסמכות עיכוב הנתונה לשוטר לפי כל דין.