תקנות2011הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לתקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשע״א–2011, הוראות מיוחדות לעניין הליך וידוא ואימות לקטין ולאדם שמונה לו אפורטופוס.
2. הוראות מיוחדות לעניין הליך וידוא ואימות לקטין ולאדם שמונה לו אפורטופוס
תיקון: תשע״ה, תשע״ז
(א)על אף האמור בתקנה 1, במקרה שבו התושב המבקש מסמך זיהוי ביומטרי הוא קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או אדם שמונה לו אפוטרופוס, לא יתקיים הליך תשאול לגבי הקטין או האדם כאמור; עובד רשות האוכלוסין ייטול אמצעי זיהוי ביומטריים מהמבקש לאחר שנציגו הזדהה כנדרש לפניו, הציג ראיה בדבר היותו נציגו כאמור ועבר הליך תשאול כמשמעו בתקנה 1(ב) ובלבד שעובד רשות האוכלוסין שוכנע בדבר זהות המבקש וזהות הנציג; במקרה שבו לא ניתן לערוך לנציג הליך תשאול המבוסס על מידע הקיים לגביו, ייערך לנציג הליך תשאול המבוסס על מידע הקיים לגבי המבקש והנציג ישיב במקומו.
(א1)במקרה שבו מחזיק נציגו של הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס מסמך זיהוי ובו אמצעים או נתונים ביומטריים, ונמצאה התאמה בין אמצעי הזיהוי הביומטריים שניטלו ממנו לבין האמצעים או הנתונים הביומטריים שבמסמך הזיהוי, לא יידרש הליך תשאול אלא אם כן הורה ראש הרשות האוכלוסין כי נדרש הליך תשאול.
(ב)במקרה של קטין אשר מלאו לו 14 שנה, ישיב הוא בעצמו על שאלות התשאול, אלא אם כן ביקשו הוא או נציגו כי הנציג ישיב במקומו.
(ג)בתקנה זו, ”נציג“ של אדם – כהגדרתו בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשע״א–2011 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.