סעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958, אדריכל מורשה להיתר.

(א)ביקש אדריכל רשוי להירשם כמורשה להגיש בקשות להיתר לפי פרק ה׳4 לחוק התכנון והבנייה, רשאי הרשם לרשמו כמורשה להיתר, בפנקס המורשים להיתר (להלן – מורשה להיתר) ולתת לו תעודת מורשה להיתר, אם נוכח כי הכין כאדריכל רשוי במשך עשר השנים שקדמו לבקשה, לפחות חמש בקשות להיתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה שבשלהן ניתן היתר לפי הסעיף האמור, ושסך כל שטחי הבנייה הכוללים שלהן לא יפחת מחמשת אלפים מטרים רבועים; אדריכל רשוי יצרף לבקשתו לרישום כמורשה להיתר תצהיר לעניין התקיימות התנאים לעיל וכן אישורים על האגרות ששולמו בעד היתרי הבנייה והשטחים עליהם התבססו חישובי האגרות האמורות.

(ב)לא יירשם אדריכל רשוי כמורשה להיתר, אם הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה, אין הוא ראוי להיות מורשה להיתר, בעבירה לפי פרק י׳ בחוק התכנון והבנייה, או בעבירה לפי סימנים ד׳ ו־ה׳ בפרק ט׳ בחוק העונשין, התשל״ז–1977; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.

(ג)נוכח הרשם כי נתן לאדם תעודת מורשה להיתר ולא מתקיימים התנאים הקבועים בהוראות לפי סעיף זה, רשאי הוא לבטל את הרישום, ובלבד שנתן למורשה להיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו.