סעיף 13 לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], סמכות ללוות.

(א)מועצה מקומית לא תהא רשאית, אלא באישורו של הממונה ובכפוף להוראות ולתנאים שבצו הכינון או שהוטלו על ידי הממונה –

(1)ללוות כסף מכל אדם למטרה שאישר אותה הממונה, ולמשכן או לשעבד למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של ההלוואה;

(2)ללוות זמנית כל סכום שהוא מהבנק שבו מקיימת המועצה המקומית את החשבון שלה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית מועצה מקומית שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (בסעיף קטן זה – חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב, בלא צורך באישור של הממונה, ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.