סעיף 10ב לחוק הסכמים קיבוציים, תשי״ז–1957, חובת הודעה.

(א)מעסיק בשירות ציבורי המעסיק מאה עובדים או יותר חייב להודיע לשר העבודה או למי שהוא מינה לכך על כל הסדר בכתב שאינו מסמך בר־רישום לפי סעיף 10, שענינו שכר עבודה או תנאים סוציאליים של כל עובדיו או סוג מהם, תוך חדשיים מיום חתימת ההסדר.

(ב)שר העבודה רשאי לפטור בצו, באישור ועדת העבודה של הכנסת, בתנאים או בלא תנאים, מעסיק או סוג מעסיקים מתחולת הוראות סעיף קטן (א), בין בדרך כלל ובין לגבי הסדר מסויים או סוג הסדרים.

(ג)”שירות ציבורי“, לענין סעיף זה –

(1)גוף מבוקר כמשמעותו בפסקאות (1) עד (5) לסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב];

(2)תאגיד שהוקם או שהוכר בחוק שנתייחד לו;

(3)תאגיד שניהול עסקיו נתון לפיקוח או לביקורת על פי חוק שנתייחד לעסקים מהסוג שהוא מנהל.

(ד)שר העבודה יקבע בתקנות לענין ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) את דרכי מסירתה, הפרטים שיש לכלול בה והמסמכים שיש לצרף אליה.

(ה)המפר הוראה מהוראות סעיף זה או צו לפיו, דינו – קנס 10,000 לירות.

(ו)בעבירה לפי סעיף קטן (ה) יהא אחראי גם מי שבתוקף תפקידו כמנהל או כעובד בכיר היה אחראי למילוי הוראות סעיף זה או צו לפיו, ובאין מנהל או עובד בכיר כאמור – מי שחתם על ההסדר בשם השירות הציבורי, והכל – זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים למניעת העבירה או שהעבירה נעברה עקב גורם שאינו בשליטתו.

פורסמו תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר־רישום), תשל״ז–1977.