סעיף 4 לתקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התש״ע–2010, המצאת חשבונות.

(א)בעל זיכיון ימציא חשבון בשל חיובים שלא נפרעו –

(1)לחייב שהוא מנוי – לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה;

(2)לחייב שפסקה (1) אינה חלה עליו – בתוך זמן סביר ממועד יצירת החיוב.

(ב)היו למנוי אחד כמה אמצעי זיהוי, ימציא לו בעל הזיכיון חשבון נפרד לגבי כל אמצעי זיהוי, זולת אם אישרה הרשות הממונה אחרת או אם נקבע אחרת בהסכם השימוש.

(ג)בחשבון יפורטו כל אלה:

(1)שם החייב, מספר זהותו, מענו, מספר הרישוי של הרכב או מספרו של אמצעי הזיהוי, לפי העניין;

(2)תקופה או תקופות החיוב בחשבון;

(3)תאריך הוצאת החשבון;

(4)פירוט הנסיעות, מועדיהן והאגרה הנדרשת בשל כל נסיעה;

(5)מיקום שער האגרה שבוצעה בו כל אחת מהנסיעות; לעניין זה, ”שער אגרה“ – כניסה או יציאה מקטע שהותקן בו החלק של המערכת שמתבצע בו רישום אלקטרוני של רכב או זיהוי אמצעי הזיהוי שלו, לפי העניין;

(6)פירוט האירועים שנדרשים בשלהם פיצוי והחזר הוצאות, מועדיהם והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם, ואולם במקרה של משלוח חשבון בשל אי־פירעון חשבון קודם במועד תשלומו, רשאי בעל הזיכיון להמציא את החשבון הקודם שלא נפרע כאמור, ויראוהו כפירוט הנדרש לפי פסקה זו;

(7)פירוט הפרשים, ככל שקיימים;

(8)סכום החיוב הכולל לתשלום;

(9)מועד התשלום, לפי תקנה 6;

(10)התראה כי לחיוב שלא שולם במועדו ייווספו פיצוי והחזר הוצאות.

(ד)השמיט בעל הזיכיון מחשבון חיוב שנוצר במהלך תקופת החיוב שהחשבון מתייחס אליה, רשאי הוא לכלול את החיוב האמור בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב, ובלבד שלא יחויב החייב בתשלום הפרשים בשל התקופה שמיום החיוב המקורי עד יום תשלום החשבון שבו הוא נכלל.