סעיף 10 לתקנות־שעת־חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ״ז–1967, העברת מבוקש למועצה.

(א)הוגשה בקשה על ידי המועצה להעביר לידיה מבוקש, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ולאחר שנוכח כי נתמלאו התנאים להעברת המבוקש בהתאם להסכם, להורות על העברתו למועצה; לענין תקנה זו, ”מבוקש“ – מי שאינו ישראלי והוא חשוד, נאשם או נידון שטרם ריצה את מלוא עונשו, בעבירה שהיא בסמכות השיפוט של המועצה.

(ב)בקשה כאמור תהיה מנומקת ונתמכת בצו מעצר שהוציא בית משפט מוסמך בשטחי המועצה הפלסטינית.

(ג)הוגשה בקשה כאמור רשאי הממונה להורות לשוטר לעצור את המבוקש. המבוקש יובא, תוך 48 שעות בפני שופט בית משפט שלום אשר רשאי לצוות על מעצרו עד למתן החלטה בבקשת ההעברה. תקופת המעצר לפי תקנת משנה זו לא תעלה על שלושים ימים אלא אם כן ביקש היועץ המשפטי לממשלה להאריכה על יסוד נסיבות המעכבות את ההחלטה.

(ד)החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעביר את המבוקש לידי המועצה לפי תקנת משנה (א) תשמש אסמכתה להחזקת המבוקש במעצר עד להעברתו לידי המועצה.

(ה)הממונה רשאי, על סמך בקשה מטעם המועצה הנתמכת בצו מעצר שהוציא בית משפט בשטחי המועצה הפלסטינית, להורות לשוטר לעצור מבוקש שהמועצה עומדת לבקש את העברתו, אם הוא סבור כי המעצר דרוש להבטחת העברתו של המבוקש. מבוקש שנעצר כאמור יובא, תוך 48 שעות, לפני שופט בית משפט שלום, אשר רשאי להאריך את מעצרו לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.

(ו)על אף האמור בתקנה זו, לא יועבר מבוקש למועצה באחד מאלה:

(1)דינה של העבירה שבשלה התבקשה ההעברה הוא עונש מוות, והמועצה לא התחייבה שלא יוטל עליו עונש כאמור, או שאם יוטל, יוחלף בעונש קל מזה;

(2)המועצה לא התחייבה שהמבוקש לא יועמד לדין בשטחי המועצה הפלסטינית בשל עבירה אחרת מזו שבשלה התבקשה העברתו.

(ז)העברתו של מבוקש שהוא תושב מדינת חוץ תהיה כפופה להוראות ההסכם, בתיאום עם מדינת המוצא שלו ובשים לב לאמנות בין־לאומיות שישראל צד להן; אולם מבוקש תושב חוץ שלא הועבר למועצה ניתן להעמידו לדין בישראל, לפי הדין החל בישראל כאילו נעברה העבירה בישראל, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה והמועצה נתנה הסכמתה לכך.

(ח)הממונה רשאי לעכב את העברתו של מבוקש שנמצא במעצר או במאסר בישראל, עד תום תקופת מעצרו או מאסרו.

(ט)אין בתקנה זו כדי למנוע פעולה לפי כל דין כלפי מי שנמצא בישראל שלא כדין.