סעיף 6 לתקנות־שעת־חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ״ז–1967, ביצוע עונשין ומעצר.

(א)מי שנדון והוטל עליו עונש בבית משפט צבאי, יהא ענשו ניתן לביצוע בישראל בדרך שמבצעים בישראל עונש שהוטל על־ידי בית־משפט, במידה שלא בוצע העונש באזור.

(א1)על שחרורו המוקדם של מי שנושא מאסר בישראל בהתאם להוראות תקנת משנה (א) יחולו הוראות החוק לשחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 (להלן – חוק השחרור), בשינויים האלה:

(1)לענין סעיף 9 לחוק השחרור, לשם ההחלטה האם ראוי אסיר לשחרור על־תנאי, יבחנו נציב בתי הסוהר, קצין המשטרה הצבאית הראשי או הועדה, לפי הענין, גם את הסיכון הצפוי מהאסיר לביטחון יהודה והשומרון וחבל עזה;

(2)לענין אסיר המוחזק במיתקן כליאה צבאי –

(א)בכל מקום בחוק השחרור שבו נאמר ”נציב בתי הסוהר“ יראו כאילו נאמר ”קצין המשטרה הצבאית הראשי“;

(ב)בכל מקום שבו נאמר ”בית סוהר“ יראו כאילו נאמר ”מיתקן כליאה צבאי“;

(ג)על אף הוראות סעיף 34(ב) לחוק השחרור, מינוי מזכירים לועדות שחרורים ולועדות שחרורים מיוחדות ייעשה על ידי קצין המשטרה הצבאית הראשי מבין קציני צבא הגנה לישראל.

(א2)סעיף 40א לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, יחול על מי שנגזר עליו עונש מאסר בשל ביצוע עבירה של גרימת מוות בכוונה או ניסיון לגרימת מוות בכוונה, בהתאם לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009, שוועדת שחרורים מיוחדת לפי סעיף 33(א) לחוק השחרור מצאה על יסוד פסק הדין בעניינו שהיא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016.

(ב)מי שניתנו נגדו פקודת מעצר או צו מעצר באזור מכוח סמכות שהוענקה על־ידי מנשר או צו של מפקד, יהיו מעצרו והחזקתו במעצר ניתנים לביצוע בישראל בדרך שמבצעים בישראל פקודת מעצר או צו מעצר, וכן ניתן להעבירו למעצר באזור שבו נעברה העבירה.

(ג)תושב האזור שניתנו נגדו פקודת מעצר או צו מעצר בישראל, יהיו מעצרו והחזקתו במעצר ניתנים לביצוע באזור שהוא תושב בו, בדרך שמבצעים באזור פקודת מעצר או צו מעצר.

(ד)תושב שטחי המועצה הפלסטינית שניתנו נגדו פקודת מעצר או צו מעצר בישראל יהיו מעצרו וחזקתו במעצר ניתנים לביצוע באזור בדרך שמבצעים באזור פקודת מעצר או צו מעצר.