חוק1981הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, הגבלות על בנק בעל היקף פעילות רחב ועל בנק בעל היקף פעילות בינוני.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ג׳: תחומי הפעולה של תאגידים בנקאיים וייחודם
11ב. הגבלות על בנק בעל היקף פעילות רחב ועל בנק בעל היקף פעילות בינוני
תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט, תש״ף, תשפ״ג, תשפ״ד־2
(א)בסעיף זה –
”אמצעי תשלום“ – כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;
”בנק בעל היקף פעילות בינוני“ – בנק ששווי נכסיו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל ואינו עולה על 10% משווי הנכסים כאמור;
”בנק בעל היקף פעילות רחב“ – בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל;
”הנפקה“, של כרטיס חיוב – התקשרות בחוזה כרטיס חיוב עם לקוח, ולעניין התקשרות בחוזה כרטיס אשראי עם לקוח, לרבות התחייבות למתן אשראי באמצעות הכרטיס;
”חוזה כרטיס אשראי“ – חוזה בין לקוח ובין מנפיק, שלפיו מתחייב הלקוח לשלם למנפיק את תמורת הנכסים שנרכשו מספק באמצעות כרטיס האשראי, והמנפיק מתחייב כלפי הלקוח לשלם את התמורה לספק; התשלום של הלקוח למנפיק יכול שיהיה בדרך של חיוב חשבונו של הלקוח בתאגיד בנקאי או בכל דרך אחרת;
”חוזה כרטיס חיוב“ – חוזה בין לקוח ובין מנפיק לשימוש בכרטיס חיוב;
”כרטיס אשראי“ – אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק בלא תשלום מיידי של התמורה;
”כרטיס בנק“ – אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר, המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או לרכישת נכסים בדרך של חיוב חשבונו של לקוח בתאגיד בנקאי וזיכוי אדם אחר על ידי שימוש בכרטיס במכשיר המיועד לכך במקום עסקו של הספק;
”כרטיס חיוב“ – כרטיס אשראי, כרטיס בנק או כרטיס תשלום;
”כרטיס תשלום“ – אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר, המיועדים לרכישת נכסים מאת הספק, שניתן לצבור בהם ערך כספי בדרך של טעינה חוזרת, למעט לוחית או חפץ כאמור הניתנים לטעינה בכסף מזומן בלבד כאשר לא ניתן באמצעותם לחייב את חשבון הלקוח;
”לקוח“ – מי שכרטיס חיוב הונפק לשימושו;
”מנפיק“ – מי שעוסק בהנפקה של כרטיסי חיוב;
”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, כסף, שירותים או זכויות;
”ספק“ – מי שמוכר נכס דרך עיסוק;
”עסקה“ – עסקה בין לקוח ובין ספק למכירת נכס;
”סולק“ – מי שעוסק בסליקה של כרטיסי חיוב;
”סליקה“, של עסקאות בכרטיס חיוב – תשלום לספק של תמורת הנכסים שרכש לקוח מאותו ספק באמצעות כרטיס חיוב כנגד קבלת תמורת הנכסים ממנפיק כרטיס החיוב, ואם התשלום לספק כאמור נעשה על ידי המנפיק – כנגד קבלת תמורת הנכסים ישירות מהלקוח;
”שווי נכסים“, של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים עליו;
”תפעול הנפקה“, של כרטיס חיוב – כל הפעולות והשירותים הנלווים להנפקת כרטיס חיוב, לרבות הפקת הכרטיס ותפעולו, ולמעט ההנפקה עצמה וקביעת העמלות והעלויות ללקוח הכרוכות בהפקת כרטיס החיוב והשימוש בו.
(ב)על אף האמור בסעיפים 10 ו־11, בנק בעל היקף פעילות רחב לא יעסוק בעיסוקים המפורטים להלן ולא ישלוט או יחזיק אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בעיסוקים כאמור:
(1)תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב;
(2)סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב.
(ג)אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהאפשרות של בנק בעל היקף פעילות רחב להתקשר עם אחר לצורך תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או להתקשר עם סולק כספק.
(ד)בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017 (בסעיף קטן זה – חוק להגברת התחרות), ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור, רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה ”בנק בעל היקף פעילות רחב“ שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ־20%, ובלבד שלא יפחת מ־10%; נקבעו תקנות כאמור יחולו לעניין זה הוראות פרק ב׳ לחוק להגברת התחרות, בהתאמות שייקבעו באותן תקנות.
(ה)על אף האמור בסעיפים 10 ו־11, בנק בעל היקף פעילות בינוני לא יהיה סולק בעל היקף פעילות רחב ולא ישלוט בסולק בעל היקף פעילות רחב; בסעיף זה, ”סולק בעל היקף פעילות רחב“ – סולק בעל היקף פעילות רחב כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023, שמתקיים בו האמור בסעיף 29(א)(1) לאותו חוק.
(ו)על אף האמור בסעיף קטן (ה), בנק בעל היקף פעילות בינוני שהחזיק אמצעי שליטה בסולק בעל היקף פעילות רחב והפך לשולט בו, בלי שהגדיל את אמצעי השליטה שלו באותו סולק או בתאגיד ששולט באותו סולק, רשאי להמשיך ולשלוט באותו סולק עד תום שנתיים ותשעה חודשים מהיום שבו הפך לשולט כאמור.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.