סעיף 56 לתקנות המודדים (מדידות ומיפוי), התשנ״ח–1998, הפרשים מותרים במדידת גבולות.

(א)ההפרש ΔL בין שתי מדידות מרחק (L) לאורך גבול לא יעלה על:

(1)ΔL ≤ 0.05 + 0.0004L מטרים בשיטת המשיחה;

(2)ΔL ≤ 0.03 מטרים בשיטה הקוטבית או במדידות GPS;

(ב)הדיוק במדידה פוטוגרמטרית של גבולות ופרטים לא יפחת מהדיוק שבשיטת המשיחה.

(ג)אורך גבול בחלקה יהיה ממוצע של כל המדידות שבוצעו לגביו; בשיטת המשיחה יימדד אורך הגבול פעמיים לפחות.

(ד)ההפרש המרבי המותר בין מרחק הרשום בפנקס השדה או בגיליון השדה, או מרחק המחושב מקואורדינטות לבין מדידה נוספת של אותו מרחק, לא יעלה על:

(1)6 ס״מ ≥ ΔL, כאשר המרחק L קטן מ־50 מטרים;

(2)10 ס״מ ≥ ΔL, כאשר המרחק L שווה או גדול מ־50 מטרים.

(ה)לא עלה ההפרש בין מרחק הרשום בפנקס השדה או בגיליון השדה, או מרחק המחושב מקואורדינטות לבין מדידה נוספת של אותו מרחק, על הערכים בתקנת משנה (ד)(1) או (2), לפי הענין, ירשום המודד בתכנית את המידה המקורית.

(ו)עלה ההפרש בין מרחק הרשום בפנקס השדה או בגיליון השדה, או מרחק המחושב מקואורדינטות לבין מדידה נוספת של אותו מרחק, על הערכים בתקנת משנה (ד)(1) או (2), לפי הענין, ירשום המודד בתכנית את המידה החדשה שמדד ולצדה את המידה הרשומה בפנקס השדה, או בגיליון השדה ויעביר עליה קו באופן שיאפשר את קריאתה.