סעיף 6 לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005, רישיון כלי תחרותי.

(א)לא ינהג אדם בכלי תחרותי נהיגה ספורטיבית, ולא ירשה לאחר לנהוג בכלי תחרותי שברשותו נהיגה ספורטיבית, אלא אם כן יש על הכלי התחרותי רישיון תקף שנתנה הרשות המוסמכת לפי הוראות סעיף זה (בחוק זה – רישיון כלי תחרותי), ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ב)השר רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן (א) יחולו רק על בעל הכלי התחרותי, או לקבוע פטור מחובת רישיון כלי תחרותי בתנאים שיקבע, והכל לגבי סוגים של כלים תחרותיים, לגבי תחום מתחומי הנהיגה הספורטיבית, או לגבי סוגים של מסלולי מירוץ מאושרים, כפי שיקבע.

(ג)הרשות המוסמכת לא תיתן רישיון כלי תחרותי לפי סעיף זה, אלא אם כן הכלי התחרותי עמד בתנאים שקבע השר לפי הוראות סעיף 33(א)(1) ובכללי הנהיגה הספורטיבית לענין זה.

(ד)ברישיון כלי תחרותי תכלול הרשות המוסמכת, בין השאר, את אלה:

(1)פרטים מזהים של הכלי התחרותי, לרבות מספר מנוע ומספר שלדה, וכן סימני זיהוי אחרים של הכלי התחרותי שחובה לשאתם עליו;

(2)פרטים אישיים של בעל הכלי התחרותי;

(3)פרטים לענין הספק המנוע של הכלי התחרותי.

(ה) (1)הרשות המוסמכת רשאית לקבוע ברישיון כלי תחרותי פרטים ותנאים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ד), לרבות בענינים אלה:

(א)תנאים לענין אופן השימוש בכלי התחרותי ולענין סוגי הנהגים הרשאים לנהוג בו נהיגה ספורטיבית;

(ב)השינויים המותרים בכלי התחרותי, והתנאים לעריכתם;

(ג)תנאים לענין תחזוקת הכלי התחרותי.

(2)תנאים ברישיון כאמור בפסקה (1)(ב) ייקבעו בהתייעצות עם הוועדה המייעצת.

(ו)תוקפו של רישיון כלי תחרותי יהיה לתקופה שקבע השר, ובלבד שלא תעלה על שנתיים, ורשאי השר לקבוע תקופות שונות לסוגים שונים של כלים תחרותיים.

פורסמו תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון כלי תחרותי), התש״ע–2010.