סעיף 59ד לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971, הוראות לעניין נטילת דגימות.

(א)שוטר שדורש מאדם העומד למלא תפקיד בכלי שיט, הממלא תפקיד בכלי שיט או שסיים זה עתה למלא תפקיד בכלי שיט, לתת לו דגימת נשיפה, דגימת רוק, דגימת שתן או דגימת דם (בסעיף זה – דגימה) בהתאם לסמכויותיו לפי סעיף 59ג, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה כאמור בסעיף 59ה.

(ב)נטילה של דגימה תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי־נוחות וכאב.

(ג)נטילה של דגימת נשיפה או דגימת רוק או מתן דגימת שתן ייעשו בכלי השיט או סמוך למקום שבו הנבדק שט בכלי השיט; שוטר רשאי להורות על מקום אחר לנטילת הדגימה.

(ד)שוטר המוסמך ליטול דגימה לפי פרק זה, רשאי להיכנס לכלי השיט לשם נטילתה.

(ה)נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה; בסעיף זה –

”בעל מקצוע רפואי“ – כהגדרתו בחוק חיפוש בגוף;

”חוק חיפוש בגוף“ – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996.

(ו)בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם, בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.

(ז)הנוטל דגימה, ירשום בתום הנטילה דין וחשבון על מהלך הנטילה ויחתום עליו; דין וחשבון כאמור יכלול את אלה:

(1)שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטלה הדגימה;

(2)נסיבות נטילת הדגימה וחומר החיטוי ששימש בתהליך נטילתה, אם נעשה שימוש בחומר כאמור, וכן תוצאות בדיקת הדגימה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;

(3)התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה;

(4)שמו וכשירותו או דרגתו, לפי העניין, של נוטל הדגימה;

(5)שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.

(ח)העתק הדין וחשבון כאמור בסעיף קטן (ז) יימסר מייד לאדם שממנו ניטלה הדגימה.

(ט)הוראות חוק חיפוש בגוף לא יחולו על נטילה של דגימה לפי סעיף זה.

(י)בית משפט הדן בעבירה לפי סעיף 59ו רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (יא)(2).

(יא)הוראות שנקבעו לפי סעיף 64ב(ג) לפקודת התעבורה בעניינים המפורטים להלן, יחולו לעניין פרק זה בשינויים המחויבים, אולם השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע הוראות שונות באותם עניינים:

(1)שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם המסוכן בהתאם להוראות פרק זה;

(2)אופן נטילת הדגימות לפי פרק זה, סדר נטילתן ואופן בדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה;

(3)אופן הפעלת מכשירים וערכות לפי סעיף 59ג(א) ו־(ב).

(יב)השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע כי משקה משכר הוא משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מריכוז שקבע; לא נקבע ריכוז כאמור, יראו את הריכוז שנקבע לפי ההגדרה ”משקה משכר“ בסעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה כריכוז שנקבע לפי סעיף קטן זה; לעניין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל משקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול במשקה.