סעיף 59ח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971, פסילה על־תנאי.

(א)בית המשפט רשאי, באין הוראה אחרת בפקודה זו, לפסול נאשם בעבירה לפי סעיף 59ו פסילה על־תנאי מלקבל או מלהחזיק תעודת משיט או תעודת הסמכה, ורשאי בית המשפט לקבוע שמקצתה של תקופת הפסילה תהיה על־תנאי.

(ב)מי שנפסל על־תנאי והורשע בשל עבירה נוספת לפי סעיף 59ו, יצווה בית המשפט על הפעלת הפסילה על־תנאי בעניינו, ורשאי בית המשפט להורות בצו שהפעלת הפסילה על־תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת; הצו יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנאשם בשל העבירה הנוספת, והוא יכול להינתן מאת כל בית משפט המוסמך לדון באותה עבירה.

(ג)בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת כאמור בסעיף קטן (ב), במקום לצוות על הפעלת הפסילה על־תנאי, רשאי, מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכת תקופת הפסילה על־תנאי או על חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על־תנאי.

(ד)בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.

(ה)האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי המחודשת מיום מתן פסק הדין, והכול כשבית המשפט לא הורה אחרת.