סעיף 116 לחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960, עבירות ועונשין.

(א)העובר על הוראות הסעיפים 90, 91 או 93, דינו – מאסר שנתיים או קנס בסכום שוויו של כלי השיט.

(ב)העובר על הוראות סעיף 11, דינו – מאסר שנתיים או קנס 20000 ל״י.

(ג)העובר על הוראות סעיף 5, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 20000 ל״י.

(ד)העובר על הוראות הסעיפים 88 או 89, המפריע למי שמוסמך לבדוק את לאומיותו של כלי השיט ולעצור אותו, בביצוע תפקידו, או המשתמש בתעודת רישום של כלי שיט פלוני כתעודת רישום של כלי שיט אחר, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 10000 ל״י.

(ה)המחזיק בתעודת רישום של כלי שיט ומסרב למסרה לבעליו או למי שזכאי להחזיק בה מכוח הבעלים לשם השטת כלי השיט, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 5000 ל״י.

(ו)העובר על הוראות סעיף 12, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 2000 ל״י.

(ז)מי שאינו מקיים הוראות סעיף 24, כשהתנאים לרישום כלי השיט במירשם הישראלי חדלו להתקיים כאמור בסעיף 22 או כשניתנה לגבי כלי השיט החלטה כאמור בסעיף 23, דינו – קנס 20000 ל״י.

(ח)העובר על הוראות סעיף 102, דינו – קנס 10000 ל״י.

(ט)מי שאינו מקיים את הוראות סעיף 24 לגבי כלי שיט שאירע בו אחד הדברים האמורים בסעיף 21 – או העובר על הוראות סעיף 101, דינו – קנס 2000 ל״י.

(י)מי שאינו מקיים הוראת תקנות לפי חוק זה, כשנאמר בתקנות שאי קיומה היא עבירה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 2000 ל״י.