סעיף 41 לחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960, החובות המובטחים לדרגותיהם.

ואלה החובות שיהיו מובטחים כאמור לפי סדר דרגותיהם:

(1)במכירת כלי השיט על ידי בית משפט או בהוצאה לפועל לפי כל דין – ההוצאות שהוצאו כדי להביא לידי מכירת כלי השיט וחלוקת דמי המכר וכן מסים ותשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות אחרת בקשר למכירה או לחלוקה;

(2)אגרות רציף, עגינה, ניתוב, מגדלור, אגרות נמל מכל סוג וכן תשלומים אחרים בעד שירותי נמל כיוצא באלה, במידה שתשלומים אחרים אלה מגיעים למדינה, למדינה אחרת, או לרשות אחרת או שולמו להן על ידי צד שלישי;

לפי סעיף 33 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004, רואים חברת נמל או תאגיד מורשה בגדר ”רשות אחרת“.

(3)הוצאות לשמירת כלי השיט ולהחזקתו מיום כניסתו לנמל האחרון עד ליום מכירתו כאמור בפסקה (1);

(4)תשלומים הנתבעים על ידי קברניט, אנשי הצוות ואנשים אחרים אשר שירתו בכלי השיט, עקב העסקתם בכלי השיט, על ידי חליפיהם או שאיריהם, הן על פי חוזה, הן כפיצויים בעד נזקים אזרחיים והן בכל דרך אחרת, למעט תשלום הנתבע על ידי עריק כמשמעותו בסעיף 14ו לפקודת הנמלים (להלן – עריק) – לגבי המסע שבו ערק;

(5)תשלומים המגיעים בעד הצלת חיי אדם בכלי שיט, בעד עזרה לכלי שיט שעלה על שרטון או שנתון בסכנה או בעד הצלתו או הצלת מטען, ציוד או חפצים שבכלי השיט (להלן – ישע) ובעד השתתפות כלי השיט בתשלומי סיכון כללי;

(6)פיצויים בעד מקרי מוות ופגיעות גוף לנוסעים בכלי השיט;

(7)פיצויים בעד נזקים שהם תוצאה מהתנגשות בים או מתאונת ניווט אחרת, בעד נזקים שנגרמו על ידי כלי השיט למבנים ולמיתקנים שבנמלים ולמספנות ולנתיבי שיט, ובעד נזקים למטען ולחפצי נוסעים שהובלו בו;

(8)תשלומים הנתבעים בעד או עקב אספקה או שירותים שסופקו לכלי השיט לפי הסכמים או עסקאות שנעשו על ידי קברניט כלי השיט, במסגרת הסמכויות שהוענקו לו על פי דין, במידה שאספקה ושירותים אלה היו דרושים לשמירת כלי השיט או להמשך מסעו – בין אם התשלום נתבע על ידי הקברניט ובין אם על ידי נותני האספקה והשירותים.