סעיף 230 לחוק הספנות (ימאים), תשל״ג–1973, ביצוע ותקנות.

(א)השר רשאי להתקין תקנות בענינים הבאים:

(1)קביעת אגרות ושילומן בעד שירותים, פעולות, אישורים ותעודות לפי חוק זה והתקנות שלפיו הניתנים מאת המדינה או מאת רשות ציבורית אחרת;

(2)שמירת חפצי איש צוות שחלה, נפגע או נעדר מכלי השיט מסיבה כלשהי, או שנפטר בתקופת שכירותו, והטיפול בחפצים אלה;

(3)מעמדו של נוסע סמוי בכלי שיט וחובות קברניט וסמכויותיו כלפי נוסע סמוי;

(4)קביעה כי ייעוד כלי שיט לספורט או לפנאי, בהתאם לרישיון שיט שניתן לו לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971 (בסעיף קטן זה – רישיון שיט), ייחשב כמטרת ספורט או פנאי לעניין ההגדרה ”כלי שיט המשמש למטרות פרטיות“;

(5)קביעת מטרות פרטיות לעניין ההגדרה ”כלי שיט המשמש למטרות פרטיות“, וייעודים נוספים על אלה שנקבעו בדרך האמורה בפסקה (4), שייחשבו מטרות פרטיות לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב)השר ושר העבודה רשאים להתקין תקנות לביצוע הוראות אמנות בין־לאומיות בעניני ספנות שישראל היא צד להן בכל הנוגע להעסקתם, תנאי שירותם, זכויותיהם וחובותיהם של בעלי כלי השיט, קברניט, אנשי צוות, ומתלמדים בכלי שיט, והוראות סעיף 60(2) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971, לא יחולו על אמנות אלה; בתקנות אלה רשאים השרים להוסיף על תנאי המינימום שבאמנות ולא לגרוע מהם.

(ג)השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובלבד שלא יתקין תקנות לביצוע הוראות פרקים ט׳, י״א, י״ב, י״ג, י״ז או י״ח אלא בהסכמת שר העבודה.

פורסמו תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ״ג–1983.

פורסמו תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002.

פורסמו תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998.