סעיף 19 לחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008, תכנית הגנה זמנית במקרים דחופים.

(א)המנהל רשאי לאשר את הכללתו של עד מאוים בתכנית הגנה זמנית, אף אם טרם מולאו כל התנאים הנדרשים לפי הוראות פרק זה, אם נתקיימו כל אלה:

(1)הוא מצא כי קיימת אפשרות סבירה שהעד יוכל להיכלל בתכנית הגנה שאינה זמנית;

(2)הוא סבור כי יש צורך בכך לשם מתן הגנה דחופה לעד הנמצא בסכנה מיידית לחייו או לשלומו, או מאחר שקיים סיכון לפגיעה ממשית בחקירה אם לא תינתן ההגנה באופן דחוף;

(3)נמסר לעד כי מדובר בתכנית הגנה זמנית וכי רק לאחר שימולאו כל התנאים הנדרשים לפי הוראות פרק זה, תיבחן האפשרות לכלול אותו בתכנית הגנה שאינה זמנית.

(ב)מילוי התנאים הנדרשים לפי הוראות פרק זה, שטרם מולאו כאמור בסעיף קטן (א), ייעשה בהקדם האפשרי.

(ג)בסעיף זה, ”עד“ או ”עד מאוים“ – לרבות בן משפחה של עד מאוים.